סמרוז בע"מ נ' LUFTFAHRVERSICHERINGS DELVAG

מבוא, רקע ועובדות שאינן עוד במחלוקת

1. תביעה חוזית - ביטוחית לתשלום תגמולי ביטוח בגין שוד יהלומים מסוכן של התובעת בעת שהייתו בארה"ב. פוליסת הביטוח מכסה את " כל הסיכונים" ועד לסכום של $ 300,000 [להלן - " הפוליסה"].

2. התובעת [או המבוטחת] הינה חברה העוסקת בין השאר בשיווק והפצת יהלומים בישראל ובחו"ל ואילו הנתבעת [או המבטחת] הינה חברת ביטוח, אשר בעת הרלוונטית ביטחה את התובעת, בין השאר לצורך כיסוי נשיאת סחורת היהלומים בידי סוכני מכירות לצורך מכירתם בארה"ב. הפוליסה הוצאה לאחר מפגשים בין מנהל התובעת מר אשר רוזנבאום לבין סוכן הביטוח דן ברזון ולא הוכח אף לא נטען כי שונה היא מהותית ולענייננו, מפוליסות קודמות שרכשה התובעת.

3. ביום 25.10.2006, שהה סוכן של התובעת, ...... [להלן - " הסוכן"] עם סחורת יהלומים בשווי העולה על $250,000 במלון COMFORT INN, סמוך לסיאטל, וושינגטון [להלן - " המלון"]. במלון, שאינו נחשב כיוקרתי [מדורג כ - 3 כוכבים, עדות מנהל התובעת מר רוזנבאום בעמ' 12], אין חדר שירות צמוד לקבלה בו ניתן לארגן את חבילות היהלומים לקראת יציאה לסבב מכירות. הסוכן אסף את היהלומים בקבלה של המלון, הכניס אותם לתיק גב נישא על גופו ויצא מבניין המלון אל רכבו שחנה במגרש החנייה של המלון ליד הדלת הראשית, כשהוא לבדו, ללא אבטחה חמושה. הוא התכוון לארגן את היהלומים ברכבו. לאחר שפתח את רכבו שב למלון על מנת לקחת את הז'קט שלו שנשכח בחדר המלון, כשהיהלומים עדיין בתיק הגב. כשחזר לרכב והיהלומים עדיין בתיק, נחסם רכבו על ידי רכב זר, והוא נשדד באיומי אקדח: הוא נדרש על ידי אחד מיושבי הרכב הזר שלא לזוז, ולנוכח איומי האקדח, השליך את התיק ובו היהלומים וסב על עקבותיו להתרחק מהשודדים.[להלן: " השוד" או "מקרה הביטוח"].

4. על אף שהנתבעת אינה חולקת על קרות השוד, פיצתה היא את התובעת באופן חלקי כדי $ 100,000 דולר בניכוי $ 2,500 בגין השתתפות עצמית [להלן - " הסכום ששולם"] ודחתה את תביעתה לתשלום מלוא תגמולי הביטוח בטענה כי הסוכן פעל בניגוד לתנאי בפוליסה העוסק בטלטול סחורות בחוץ - " outdoor carrying".

טיבו של חוזה הביטוח

5. אקדים ואומר: עיון במלוא החומר, הפוליסה, חוות הדעת, כתבי בי דין והראיות מעלה כי מדובר בפוליסה ובכיסויים שהוזמנו ו"נתפרו" למידותיה ולצרכיה של המבוטחת, ומעידים על ניהול משא ומתן קונקרטי ולכאורה שוויוני בין הצדדים. זאת ועוד, המבוטחת הינה חברה גדולה המלווה בייעוץ מקצועי ובעלת ניסיון מקצועי קונקרטי בשיווק יהלומים. אין ולו רמז, אף לא בוסס, כי קיים אי שוויון מקצועי, כלכלי או מסוג אחר, ביחסי הכוחות, בפערי המידע והשליטה, בין המבוטחת לבין המבטחת [בניגוד למצב הרגיל בחוזי ביטוח צרכניים]. על כן נקודת המוצא הפרשנית, ככל שעולות שאלות פרשנות, היא כי מדובר בחוזה בין שווים. ועוד, כי יש לבחון את הפוליסה כנהוג וכמקובל ביחס לחוזה מסחרי ולמימוש המטרה העסקית, מבחינת ההיגיון והסבירות והתואמת את תחום העיסוק המבוטח. והתחום הזה הינו סחר ושיווק יהלומים, וביטוחו, תחום ייחודי הן מבחינת הצדדים לו [שני גופים גדולים וחזקים] והן מבחינת הסיכונים הכרוכים בו, לאור העובדה שמדובר בסחורה יקרת ערך, הנמצאת לעיתים חשופה ב"מעבר". לדבר השלכה כמובן על כללי הפרשנות ו/או ההתערבות בתוכן הפוליסה.

6. עד כאן מהותית. אך גם מבחינה חקיקתית, רגולאטיבית ופורמאלית, מבחין הדין בין חוזה ביטוח צרכני רגיל לבין חוזה לביטוח יהלומים וטלטולם, וודאי לצורך מכירות בחו"ל. בהתאם לצו חוזה הביטוח [קביעת סוגי עסקאות עליהן לא יחול החוק] תשמ"ו - 1986, לא חל על הפוליסה חוק חוזה הביטוח, תשמ"א- 1981 [להלן - " החוק"].

תמצית טענות הצדדים:

טענות התובעת

7. פוליסת "כל הסיכונים" נועדה בין השאר לכסות מקרים בהם סוכני מכירות של המבוטחת נושאים סחורת יהלומים מחוץ למשרדיה לצורך מכירתם בחו"ל ובכלל זה, אף את פעילותו של הסוכן כאן.

8. התנאי אליו הפנתה הנתבעת אינו חל על מקרה הביטוח לאור התרחשותו במגרש החנייה של המלון המצוי בתחומי בית המלון ולפיכך חלים על המקרה תנאי הפוליסה הקיימים ביחס לשמירת היהלומים בתחומי בית המלון.

9. על הנתבעת לפצות את התובעת בגין הוצאות התובעת לרבות הוצאות מימון של סחורה חלופית, אובדן רווחים בשל הפרת הסכם הביטוח והוצאות בגין סירוב הנתבעת לשלם במועד את תגמולי הביטוח. לפיכך עותרת התובעת לתגמולי ביטוח בסך של  789,121 ש"ח [לאחר ניכוי הסכום ששולם] וכן לסך של 500,000 ש"ח בגין ההוצאות לעיל.

טענות הנתבעת

10. הסוכן נשא במגרש החנייה של המלון יהלומים בשווי העולה על 250,000$ באמצעות תיק שאפשר את גניבתו ובכך הפר הפרה בוטה את התנאי בפוליסה על פיו חובה על המבוטח לשאת יהלומים ששוויים עולה על 100,000$, על גופו כשהם מוסתרים מפני צד שלישי כלשהו, מתחת לבגדיו בחגורת בטחון או נרתיק. וכן, את התנאי לפיו כל טלטול יהלומים מעבר לסכום זה מחייב נוכחות של שני אנשים, ומעל סכום של 250,000 דולר נדרש אף שומר חמוש [נספח א1, א2 לכתב ההגנה].

 11. לאור הפרת התנאי בפוליסה, התובעת אינה זכאית לתגמולי ביטוח בגין מקרה הביטוח, אולם לפנים משורת הדין שילמה לה הנתבעת תגמולי ביטוח בסך 100,000$, המהווים את הסכום המקסימאלי לו הייתה זכאית כמבוטחת לו הייתה מקיימת את התנאי בפוליסה.

12. לטענת הנתבעת אירע השוד מחוץ לחצרי המלון, במקום בלתי מוגן שאינו חלק ממתחם המלון.

13. באשר לסכומים הנתבעים בגין הנזקים הנוספים הנטענים, לטענת הנתבעת לא הוכחו, לא כוסו ואינם מוכרים כברי פיצוי בדין. לחלופין, יש לנכות מכל סכום שייפסק את שיעור אשמה התורם של התובעת.

המחלוקת